מקור משנה יומא ב׳:ב׳
2 מַעֲשֶׂה שֶׁהָיוּ שְׁנֵיהֶם שָׁוִין וְרָצִין וְעוֹלִין בַּכֶּבֶשׁ, וְדָחַף אֶחָד מֵהֶן אֶת חֲבֵרוֹ, וְנָפַל וְנִשְׁבְּרָה רַגְלוֹ. וְכֵיוָן שֶׁרָאוּ בֵית דִּין שֶׁבָּאִין לִידֵי סַכָּנָה, הִתְקִינוּ שֶׁלֹּא יְהוּ תוֹרְמִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ אֶלָּא בְפַיִס. אַרְבָּעָה פְיָסוֹת הָיוּ שָׁם, וְזֶה הַפַּיִס הָרִאשׁוֹן:
פירוש מסורת התוספתא על יומא ב׳:ב׳
2 בא לו וכו'. משנ' פ"ג מ"ט.
3 פניהם וכו'. תו"כ אחרי ריש פרק ג', פ' ע"ד.
4 עשרה וכו'. ירוש' פ"ג ה"ז, מ' ע"ד; בבלי ל"ט ב'.
5 וקלפי וכו'. משנ' פ"ג מ"ט.
6 בן קטין וכו'. שם מ"י.
7 שנים עשר וכו'. בבלי כ"ה ב', ל"ז א'. ועיין ירוש' פ"ג ה"ח, מ"א ע"א.